חוקרים: ד"ר רחל ארמוזה זבולוני, ינאי שלומי, אתי עבאדי, רחמים שם טוב.
מה מכתיב את פיזור עצי השיטה בנחלים בסביבת צחיח קיצון? שאלה זו נבחנה על ידי מספר רב של חוקרים והוצעו מספר גורמים: גודל השטח התורם למי נגר, איכות הקרקע, השפעת בעלי חיים, פעילויות אנתרופוגניות ועוד. במחקר זה שנערך באגן נחל שיטה בחנו את פיזור העצים בערוצי מישנה (ערוצים מסדר 2-3, אשר בהם המערכת הידרולוגית פשוטה ביחס לערוץ המרכזי) ואת הקשר למאפיינים הגיאו-הדרולוגים של התשתית. נבחנו מספר משתנים עיקרים: גודל השטח התורם, יצירת נגר באירועים שונים, מבנה הערוץ ומאפיינים ליתולוגים.
גילינו שצפיפות שיטים בערוצי משנה אינה בהכרח קשורה לגודל השטח התורם וכי צפיפות השיטים ופיזורם מושפעת מאופי התשתית (סלעי / אלוביאלי) וממבנה הערוץ (ערוץ עיקרי/ ערוצים בדגם פזרות). ישנו קשר בין ההרכב הליתולוגי של תכסית האגנים לבין התבססות עצי שיטה במעלה הערוצים. בעזרת מדידות של אפקטיביות הגשם (יחסי נגר/ גשם), מצאנו שעצים שממוקמים בראשי האגנים מקבלים נגר באירועי גשם קטנים יחסית (של 3 מ"מ). זאת בניגוד לעצים שממוקמים במורד הערוצים ולא נהנים מנגר באירועי גשם קטנים למרות שגודל אגן הניקוז הוא גדול יותר. במורד הערוצים, עצים תלויים אך ורק באירועי גשם גדולים היוצרים נגר על משטחי הטרסות. על פי התוצאות נראה כי בשנים שחונות מצליחות להתקיים אוכלוסיות עצים מבודדות בראשי האגנים. לאוכלוסיות אלה יש תפקיד בשמירה על הפיזורה מרחבי של המגוון הביולוגי.
