ניטור גשם וזרימות בנגב, באזור ים המלח ולאורך הערבה הוא בעל חשיבות למגוון רחב של גורמים ביניהם, רשויות ממשלתיות, גופים מוניציפלים וגופים אקדמיים. השנה הרחבנו את הניטור לאזור ים המלח ולאזור הר הנגב, לאחר שבשנתיים הקודמות ביצענו אותו בערבה ובדרום הנגב בלבד. כעת, נתוני הגשם והשיטפונות נאספים לאורך עונת הגשמים על פני שטח נרחב מאוד.
עונת הגשמים 2019-2020 אופיינה במשקעים מרובים במרבית אזורי הארץ וכך גם בדרום. מכל המרחב, איזור הרי אילת הוא העני ביותר במשקעים ובזרימות עם תחנות שכללו 26-29 מ"מ גשם בלבד. בנוסף למשקעים מועטים, הרי אילת לא זכו לזרימות משמעותיות ובחלק מהנחלים לא תועדה זרימה כלל (נחל גרוף). צפונית להרי אילת, בערבה הדרומית עד צומת מנוחה, השנה התחילה ללא משקעים או זרימות משמעותיות, אך אירועי הזרימות של האביב בפברואר ובמרץ הובילו לשתי זרימות עוקבות שהיו גם חזקות מאוד בחלק מהאירועים. סך כל הגשם שירד האזור נע בין 49 מ"מ באזור קיבוץ אילות ל 131 מ"מ בצומת מנוחה. אלו ערכים גבוהים מאוד ביחס לממוצע של שלוש השנים האחרונות -38.6 מ"מ.
גם בחלק המערבי יותר של דרום הנגב, מהרי אילת לכיוון צומת ציחור היתה שנה ברוכה במשקעים. אמנם בחלק הדרומי, סמוך לאילת, היו מעט משקעים וזרימות (רמת יותם- 34 מ"מ גשם, נחל שלמה עליון לא זרם) , אך ככל שמתקדמים צפונה כמות המשקעים עולה וכך גם תדירות ועוצמת הזרימות (100 מ"מ גשם באזור בקעת עובדה, 4 זרימות משמעותיות בנחלים באזור, חיון וציחור).
שיא בכמות המשקעים בערבה נמדדה בסמוך לנחל שברים (128 מ"מ), כשמדרום ומצפון כמות המשקעים יורדת בצורה הדרגתית. בהתאם לכך ניתן לראות שתדירות הזרימות משתנה ויורדת מארבע אירועים לשניים ככל שמתרחקים מנחל שברים צפונה ודרומה. האירועים הגדולים של הסתיו יצרו זרימות בדרום אך לא יצרו זרימות בצפון החל מק"מ 150, נחל שחק. נחל צפית ונחל תמר שנמצאים בצפון הערבה, זרמו בעונה זו 1-2 פעמים בעוצמות נמוכות.
בהר הנגב, באזור מכתש רמון והסביבה, נוטרו שישה מדי גשם זעירים ושני מדים רושמים. ניטור זרימות בוצע ב 18 מפגשי נחל כביש. גם באזור זה בדומה לערבה האירועים במשמעותיים ביותר היו האירועים שהתרחשו בסתיו ובאביב. כשנחל חתירה המנקז את המכתש הגדול זרם 6 פעמים בעונה זו. מדידות הגשם שבוצעו מצביעות על מדידות שיא במצפה רמון 175 מ"מ גשם במהלך העונה. הממוצע הרב שנתי במצפה רמון הינו 74 מ"מ, כלומר השנה כמות המשקעים היא גבוהה ביותר מפי 2. למעשה, בשנה זו נמדדה כמות המשקעים הגדולה ביותר במצפה רמון, מאז החלו המדידות בשנת 1953.
באזור ים המלח, הניטור החל באמצע השנה ב 9.12.2019. בהתאם לכך נתוני גשם שנתיים לאורך כביש 90, כוללים רק את התחנות המטאורולוגיות של השמ"ט. מהסתכלות בנתונים באזור ים המלח ניכר שיש קושי לחבר בין נתוני הגשם לזרימות. ישנן זרימות מתועדות ללא מדידת גשם (19.4.2020) וגשם משמעותי בחלק מהאגנים ללא זרימות בעקבותיו (כמו בנחל רחף). מדי גשם רושמים שממוקמים במעלה האגנים של רשות ניקוז ים המלח, מצביעים על אירועי גשם שהובילו לזרימות בנחלי ים המלח להם אין תיעוד לאורך כביש 90. מסיבות אלה ועוד, ניטור גשם וזרימות באזור ים המלח הוא מאתגר באופן מיוחד. עם זאת, בגלל המורכבות של האזור יש חשיבות מיוחדת לנתוני ניטור.
ציטוט הדו"ח:
Armoza-Zvuloni, R., Simhayov ,R., Babad , A., Shlomi, Y., Abadi , I., Shem-Tov, R. Ganz, N. and Nitka Nakash, Y. (2020) Monitoring rainfall and flash flood events in the Arava, the Negev Desert and the Dead Sea – summary of the rainy season 2019-2020. Desert Floods Research Center, Dead Sea and Arava Science Center. p. 35. (in Hebrew) Available on: https://floods.org.il).
ארמוזה-זבולוני, ר., שמחיוב, ר., באב"ד, א., שלומי, י., עבאדי, א., שם-טוב, ר., גנץ, נ., ניטקה נקש, י. (2020) ניטור גשם וזרימות בערבה, בהר הנגב ובים המלח- סיכום עונת הגשמים 2019-2020. המרכז לחקר שיטפונות במדבר, מו"פ מדבר וים המלח, 35 עמ' (זמין להורדה באתר (https://floods.org.il
מדידות גשם שנתיות – מבוססות על נתוני רשת המג"זים, מדי הגשם הרושמים, תחנות מטאורולוגיות של השמ"ט ומדי גשם של רשות ניקוז ים המלח
